איך לחולל שינוי בחינוך דרך חינוך מוזיקלי ובכלל איך לחולל שינוי 

שינוי דרך חינוך מוזיקלי ולמעשה על איך לחולל שינוי דרך חינוך ובכלל.
 

את המאמר הזה תירגמתי במסגרת לימודי התואר השני שלי, לא כי היתה משימה אלא כי חשבתי שהוא חשוב ביותר (אחד מהמשמעותיים) ונראה לי שכל מי שמתעניין/ת בתהליכי חינוך ובשינוי ושיפור באופן כללי ,כדאי לו/ה לקרוא בעיון רב .
על המחברת אסטל יורגנסן 
http://www.estellejorgensen.com/about.html
Transforming music Education 
 
מצאתי לנכון לתמצת במידת מה את הפרק מאחר ותרגומו מילה במילה ייקח לא מעט זמן ,ואם יורשה לי מילה קטנה של ביקורת – שימוש מעט מופרז במילים ובמיוחד בשפה גבוהה מידי לטעמי
 
מאחר ואני מוצא חשיבות רבה במה שכתבה הגברת אסטל ר. יורגנסן אני חושב שנגישותם והמסקנות אליהם היא הגיעה הוא חשוב ולכן הפשטה הייתה מועילה
 
״ השינויים בארה״ב במאה ה20 במערכת החינוך מראים כי ההתמודדות בניסיון לשנות/לתקן את מערכת החינוך נעשים  בעזרת טיפול בסימפטומים/תופעות ולא בגורמים.
כמובן שעולות שאלות אם רוצים לצור שינוי/התמרה/טרנספומציה .
על מה יושם הדגש ?
איך מגיבים לשינויים ולהתפתחויות שקורות כל הזמן ?
 
המחברת מצאה 9 דימויים או סוכנים או מנועים מחוללי שינוי שמהווים כלי עזר
כשברצוננו לחולל שינוי כל שהוא .
 
ואלו הם .
 
תיאום/התאמה ל...  Modification
 
התאמת הידע שעובר מדור לדור - לדור הנוכחי .
שינוי שלא מלווה בשינוי מסגרתי .
תורם ליציבות אבל לא גמיש ולא מסוגל להתמודד עם שינויים מהותיים שנדרש לטפל בהם .חוסר הגמישות יכול להוביל לטשטוש הידע כך ש״החתול הופך לעורב״
 
הסתגלות – לסגל ל... Accommodation
 
מסגלים את המערכת למציאות שבה היא עובדת ,כך שלא תגיע להתנגשות עם המציאות. גם אם על חשבונות הוויתור על עקרונות בסיסיים .
הפשרות שנעשות יכולות להגיע למצב שהמוסד מאבד את מטרתו .
 
שילוב Integration
 
שילוב אלמנטים לקיום משותף .דוגמה : שילוב המוזיקה של נשים וגברים (בעבר הייתה מופרדת) .לפי דוגמה זו עלתה בעיה מאחר והשילוב לא נעשה באופן שוויוני וגברים הם עדיין המנהלים .
או שילוב הקלאסי והקל .
 נוצרת כפיה של צד אחד על השני והשינוי הנרכש יכול להיות קטן .
 
 
הטמעה -Assimilation 
 
התגברות האחד על האחר וספיגתו לתוכו .
המוטמע מאבד מעצמו ולכוד ומסובב בקשר לא סימטרי .
המוטמע מרוויח מהקיים ,משפיע על הקיים אבל נפגע חופש הבחירה שלו .
עולות שאלות רבות לגבי מורכבות התהליך והגוונים הרבים שבו .
 
 
היפוך – Inversion 
 
התמרה יכולה להיווצר מהיפוך – לדוגמה המעבר משליטה גברית לנשית .
נפתחות הזדמנויות לשולט החדש ,שלטון עצמי שיוצר אחריות גדולה יותר (דמוקרטיה לעומת מלוכה).
 
השינוי ייווצר אבל בעל אופי לא שוויוני לכיוון ההפוך .
 
מיזוג – Synthesis
 
התמרה יכולה להיווצר מעירוב,ריתוך ,התכה ואיחוד לישות שלישית וחדשה .
שילוב של התיזה והאנטי תיזה .
 
יכול להוביל לרשלנות פילוסופית/רעיונית ותיאורטית .
המיזוג יוביל לשינוי אבל ביצועו ברמה גבוהה קשה מאד ומצריך דיוק וחשיבה עמוקה .
 
שינוי צורה – גלגול -השתנות -Transfiguration 
 
התמרה יכולה להיגרם משינוי צורה .
 
לדוגמה משה עבר שינוי צורה עם קבלת לוחות הברית וכשירד מההר היה אדם אחר.
ישו עבר שינוי צורה לפני הצליבה .
השינוי הוא פנימי ,עמוק וקבוע .השינוי מובחן וברור ברמה האישית ומוקרן ומשפיע החוצה .השינוי האישי יכול לגרום לשינוי חברתי ומבעבע מבפנים החוצה .
משפיע על הפרט והכלל .מבוסס על סיפורים אישיים .
 
יכול לגרום לעימות עם הסטטוס קוו והמעמד הקיים .
בטווח הרחוק כתהליך חינוכי ההשפעה לאורך הדורות נראית פחות משמעותית (אני-?) .
 
 
המרה -Conversion
 
 תהליך יותר רוחני במהותו ,משולב רגשות ,תחושות ,שינוים גופניים ומשלב הגיון .
עיסוק בשאלות מהותיות : מי אני ?מאיפה באתי?לאן אני הולך?מה משמעות החיים?
 
עיסוק בשאלות משנות חיים ,המרה יוצרת התמרה משמעותית .
העיסוק ביריעה רחבה של מרכיבים יוצרת שינוי חינוכי עמוק וקבוע באופן יחסי .
הוא נותן משמעות פנימית מעבר לאופנה .הוא מתחולל ברמה אישית ולא קבוצתית.
יוצר שיפוטיות והתעלמות מחלקים מהמציאות .
יכול להוביל לחשיבה הוליסטית מצד אחד אבל להתעלמות מתופעות הקימות במציאות מצד שני.
 
 
התחדשות – לידה מחדש -גלגול מחדש – Renewal 
 
משהוא שצומצם התעורר מחדש ונולד.
התהליך מערב בתוכו התלהבות ותכלית .מעורר רגשות חיוביים ומוביל להתפתחות אישית וקבוצתית .התהליך מציע הרבה אפשרויות להתמרה בחינוך ,מחדש את הקבוצה ומעורר לפעולה וצמיחה .
מתרכז בהיבטים רוחניים אל מול החומרנות ומתקן אותה. מעודד את הולדת הדימוי העצמי ומחזקת את תפיסת המציאות ויצירתה מחדש .
 
----
 
בעד ונגד 
 
הדימויים/סוכני שינוי/גורמי שינוי השונים למרות תוכנם ויכולתם ,סובלים כל מהם מחוסר ואינם יכולים להיות גורמים יחידים בהתמרה חינוכית .השילוב ביניהם מסובך וקשה ומעורר עימותים ומחלוקות .יש לקחת בחשבון את כל המרכיבים .
נוצרו ״ניבים״ שונים או צירופים ושילובים של כמה גורמים .השילובים אינם מושלמים והתוצאה משתנה בכפוף לתהליך .השינויים מתחוללים בהדרגה ע״י שילוב הגורמים השונים ונעשים לאורך זמן רב/עשורים רבים.
השינויים נעשים ברמה מערכתית ויחידנית .משפיעים גם על הכלל וגם על הפרט.
תיאום קבוצתי בחלק מהמרכיבים הוא הכרחי להשגת תוצאות יעלות אבל סובלנות והדדיות  עוזרת להתמרה .כלל הזהב של אריסטו פועל כאן ובדרך האמצע הרווחים וההפסדים מתחלקים .
 
יש להיות ערניים לשיקוף אקטיבי לתהליך דונלד שון מפריד בין היכולת להבין תוך כדי מעשה לבין ההבנה שבדיעבד .שניהם הכרחיים לתהליך יעיל.
התמרה מחייבת אימון אם היא נרתמת לשינוי המין האנושי .מגוון המרכיבים, הדעות, התיאוריות והשיטות לגבי התנהגות האדם מחויבים בדיקה בעולם המציאות .
  
בעבר תהליך ההתמרה היה קל יותר באופן יחסי לעומת ימינו אנו.
ההתמרה הפכה להיות מסובכת יותר בגלל המודעות הגלובלית של אנשים לייחודיותם ולכן הדיוק הנדרש הוא גבוה ביותר ודורש התאמות מיוחדות .
 
התמודדות עם האפל והבהיר 
גרין טוען שהחופש האישי יכול להגיע מהחינוך הקבוצתי .הוא מדגיש את חשיבות הקבוצה כקרקע להתפתחות היחיד החופשי .הקשר הקבוצתי תומך ביחיד וביכולותיו לחלוק את תסכוליו והצלחותיו עם הקבוצה . 
 
אנוכיות ,חוסר הסכמה והבדלים מקשה בהשגת החופש והשינוי.
התמרה היא תהליך קיומי , דינמי , נמרץ ותנועתי .
ריבוי הדעות מוביל לחופש ואירוע שינוי בודד אחד הוא חלק מתהליך מתקדם גם אם השינוי היה נקודתי ואלה שחוו אותו מרגישים שלגביהם הוא הסתיים.
 
השינוי המתחולל הוא לא ברור ברגע היווצרו .אבל אחרי שהוא קרה הוא הופך לברור .
ישנם תנאים ותהליך מסוים שמתחוללים לאורך זמן והם מהווים את הבסיס לשינוי שקורה.
 
השינוי שמתחולל קורה גם לפרט וגם לכלל ומחייב שיקרה לשניהם .
 
התמרה בחינוך שמונעת מתהליכים שוויוניים היא מאד מסובכת ודורשת יישוב פרדוקסים/הפכים רבים.
שאלות שצריך לקחת בחשבון .
כמה רחבה תהיה ההתמרה ?
מה החוקים/ערכים המשתמעים ממנה ?
מה המטרה אליה אנו חותרים ?
איזה מרכיבים כדאי לקחת בחשבון כדי שהשינוי יתחולל ?
באילו כלים אישיים וקבוצתיים נשתמש להתמרה באופן מעשי  ?
 
דמיון / חזון 
הדמיון  הוא כלי להחייאת הישן והחדש ומהווה זרז וכלי בהיבט החברתי .השימוש באינטואיציה והיכולת לראיה רחבה וכוללת הכרחיים בלעדיהם ההתמרה נכשלת .
 
לפני שמשיגים שינוי צריך לדמיין אותו בהרחבה בחזון.
הדבר מאפשר תקווה ויכולת להדגיש את הצרכים שיש לשנות ותומך במוטיבציה לשנות. הדמיון מאפשר להרחיב את החזון והדרכים להשיגו ולהכיל בתוכו את המרכיבים השונים אותם רוצים להתמיר .
 
מורים המלמדים במערכת כמה שנים ,עדים בד״כ למיחזור של רעיונות ומפתחים ציניות לשינוי אמיתי.
 
לאורך המאה ועשרים החינוך המוזיקאלי עבר בין הדגש על הופעה , האזנה ויצירתיות לטכניקה מפותחת הלוך ושוב .כדי לצאת מהסחרור יש לשאול שאלות מגששות לגבי הסטטוס קוו ולשנות באומץ את החזון כדי שיתאים למציאות ולעתיד .
 
רוחניות 
לאורך השנים בחנו את השאלות הרוחניות הנובעות מחינוך מוזיקאלי.
המסתורין לעומת חייו הקצרים של האדם .
ללא התייחסות לנושא הזה כל טיעון מאבד את כוחו .
שאלות מהות האדם הפכו לנחלת הכלל ולא ניתן להתעלם מהם .
 
חשוב להבחין במציאות אותה חווים המורים והתלמידים ובדינמיקה המתחוללת ביניהם .כל תכנית עבודה שלא תעשה זאת המורים והתלמידים יתעלמו ממנה .
ככל שהרשויות חלשות יותר כך יגבר אי הציות והמורים והתלמידים יתאמו את הפעילות למציאות למרות ההנחיות .
 
המורים ילמדו את ״מה שצריך״ כדי לעמוד ב ״דרישות״ .
הבעיות שנוצרות נפתרות בהתאמות אישיות שלפעמים הן מבריקות ולפעמים הן לא איכותיות ולא מספקות .
 
לפי הקריטריונים הנהוגים היום בארה״ב תלמיד צריך לשיר לבד וביוניסון סגנונות שונים ,לנגן ביחד ולבד סגנונות שונים, לאלתר מנגינות ווריאציות וליווי ,לכתוב ולתזמר לפי הנחיות ,לקרוא ולכתוב, להקשיב ולנתח , להעריך מוזיקה, להבין את הקשר בין מוזיקה לאומנויות השונות ולהכיר את ההיסטוריה של המוזיקה .
ההנחיות כלליות ביותר ומשמעותן אינה ברורה ומביאה לפרשנות שונה .
המורים מתמקדים במה שצריך ללמד מבחינת תוצרים והתלמיד לומד באופן חלקי ולא בהכרח את הכל.
אפילו אם יש תקנים יכולות להיווצר פרשנויות שונות .
בשנות ה70-80 בארה״ב קבעו את המושג הערטילאי ״אסטתיקה״ ובעזרתו יצרו אפשרות למורים לעשות מה שהם רוצים כי המושג היה מעורפל  .
המורים והלמידים חייבים ליצור בעצמם את המסגרת והתקנים אחרי התחבטות רבה .הגורמים הספציפיים חייבים להילקח בחשבון ביצירת התכנית .
 
 
התגלמות-המחשה – Embodiment
הרעיות שעולים ומומחשים עוברים מתפשטים ומשפיעים על סביבתם ועל קבוצות אחרות ויחידים .
 
 
אחת הדרכים המשכנעות ללמוד וללמד הן ההדגמה .ללמד דרך הדוגמה הוכח כאחת הדרכים היעילות והכרחית ליצירת התמרה .
יש לבחור בקפדנות בהדגמה/דוגמה הנכונה ולהבין מה רוצים להשיג בדיוק ,מאחר ולפעמים יש שימוש לא נכון בדרך זו .
 
לדוגמה במאה ה19 התחולל מאבק גדול בקשר לדרך בה תילמד המוזיקה בבוסטון .
האקדמיה למוזיקה בבוסטון לעומת החינוך המוזיקאלי בבתי הספר ניהלו מלחמה בקשר לדרך ובעקבות המאבק נוצר פיצול בין שני הגופים והוביל לשתי דרכים שונות .
שינוי כזה קיים עד היום במקומות רבים ,כולל בישראל .
 
כל תכנית שתעשה מתמודדת עם המציאות וגם אם האמן/מורה יודע מה הוא עושה התוצאות יכולות להיות שונות מהמצופה .
חוסר תיאום בין תאוריה למעשה/הנגינה בפועל  גם הוא גורם לבלבול .
בנוסף החינוך המוזיקאלי צריך לתקשר עם ומצריך חשיבה מדויקת וחריפה בקשר לקשר הזה .
 
אחרי שעוצב החזון להתמרה ושינוי ,,הביצוע המעשי מסובך ורב פנים .
הקשיים עולים ומתגברים במפגש בין הפרט למוסד. כל רעיון חייב להיבדק בקפדנות לפני יישומו .יש לעשות התאמות וכיוונונים ,יש לגלות גמישות וזריזות בתגובה .
 
ככל שהתוכנית רחבה יותר היא הופכת להיות מסובכת בישום . 
כדאי שתתגלה גמישות ויכולת הבנה שנדרש שינוי בתכנית כי היא לא עובדת .יש לעקוב ולשים לב לשינויים הנדרשים.
לגלות זהירות ורגישות .ההבנה והיכולת של המתכנן לטעויותיו והתנהלות עדינה עם הקשבה לתלמיד חשובה ביותר.
 
קולניות ונוקשות תשיג מטרה הפוכה .
 
 
רב שיח - Dialogue
קובעי מדיניות מוזיקאלית צריכים להיות מצוידים ביכולת לשאת ולתת ולכבד את דעות הזולת .
למרות ההזמנה לדעות רבות יש לקחת את הזמן ולהגות בנושא בהגינות ושמיעת כל הקולות מחייבת .
 
היכולת ״לא לקחת באופן אישי״ לבקר באופן בונה ולהקשיב חשובה ביותר.
לעיתים קרובות הדיון אל מול בעלי השררה בהיררכיה הופך להיות מקצץ וחונק את הקולות ורב השיח נפגע .
 
לעיתים קרובות למרות שנעשה רב שיח ודיון , הוועדה המחליטה לא מקבלת את הביקורת ובעצם מבטלת את האפשרות להשיג את התוצאות הדרושות .
 
רב שיח מכבד ייקח יותר זמן אבל יהי בעל תוצאות טובות יותר .
 
רב שיח מתחשב מחייב המציאות כי חינוך הוא שיתוף בין גורמים שונים .הסכמות והתמודדות עם חילוקי דעות דרך הסכמה משותפת זו הדרך הנכונה להשיג תוצאה טובה .
 
 
הסוכנות/המוסד/המערכת – Agency
 
המערכת היא גוף בעל פונקציות שונות שמתפקדות ביחד כמו מכונה או גוף .הפרטים המרכיבים אותו (בני האדם) משפיע על צורתו ודרך תפקודו .אין ארגון בעל יתרון על ארגון אחר .
יש תיאוריות לחשיבה ארגונית ,דונלד מקרגור מציין 3 דרכים עיקריות לתפיסה 
ארגונית את האדם.
  • בני האדם עצלנים ומצריכים הכוונה יתרה.
  • חרוצים אבל צריכים שיפעילו אותם.
  • גם וגם .
 
כפי הנראה כל האפשרויות קיימות ואף נוספות . 
 
בחברה הפוסט מודרנית הארגון חייב לתת את הדעת שלחברה יש שפע מידע זמין והנטיה לפלורליזם ולרב מימדיות היא חזקה ולכן יש לחלק את הכוח באופן שווה .הפתרונות מורכבים ומסובכים יותר על מנת לתת מענה לרב גוניות ולצרכים של כולם כולל קבוצות השוליים .
יש להשתמש בפתרונות רבים ולהתאים לשונות הקבוצתית .
 
הקושי שעולה מבחינה מעשית ,הוא כיצד ליצור אפשרויות בחירה לארגונים השונים למורים ולתלמידים למיניהם .
חינוך חובה הוא חדש יחסית והופך להיות שכיח בעולם .אין הוא דוחה בהכרח את הערכים של חינוך לכל במימון הציבור ושמירת ערכי השיתוף ,אדיבות, קבלת וכיבוד האחר ,אנושיות ,אהבת הלימוד ,קידום שלום שקט ושלווה בחברה האנושית.
 
התוכנית הלימודית פוגשת במציאות .בחברה הפוסט תעשייתית במהלך 20 השנים האחרונות , התוכנית שואפת לשנות את הלמידה הקווית הקבועה  לפי נושא ומוכוונת מטרה , לתכנית רבת פנים אורגנית נסיינית ומבוססת תהליך .
החוקרים מייקל אפל מקסים גרין הרברט קלייברד ופיליפ ג׳קסון העבירו את המיקוד מבחינה תוכניתית לפרט .
 
בתחום האומנויות נוצרות אפשרויות למפגש בין הקצוות .
ברור שיחסי הגומלין האלה קיימים גם בתחומים אחרים והאומנות כמודל מעשירה את הגישה החופשית וההדדיות. ברור שהדמיון שנמצא באומנות קיים 
גם בתחומים אחרים .הגמישות החשיבה הרב גונית מחייבות יצירת מסגרות תואמות . שיתוף פעולה ולימוד שיתוף פעולה הוא גורם מחייב .
 
מרטין טען (בהשראת ביה״ס בשיטת מריה מונטסרי) שהתנאים הרבים היום דורשים שביה״ס יהיה בית מחבק ומצמיח .בעל אווירה טובה ומעודדת ללימודים .מסגרת בעלת השפעה על הקהילה והמשפחה ,בית שמכיל הדדיות אהב וקבלת האחר בו האישיות היא המרכז ולא הנהלים .
 
התלמידים שותפים במציאת פתרונות לבעיות שעולות ,הוראה בעלת דמיון לא רק לוקחת בחשבון את התלמיד אלא גם מעודדת אותו לקחת חלק במציאת פתרונות .
 
פיתוח הדמיון לא צריך לבוא על חשבון חשיבה ביקורתית וסיבתית אלא להיות משולבת .
 
ערכים כמו : אהבת הלמידה ,משמעת עצמית ,יושר ,זהירות ,אכפתיות , סבלנות ,נאמנות , סקרנות , הזדהות , נחישות ,והדרה עצמית חשובים לכל .
 
דמוקרטיה נמדדת ביכולתם של אנשים להתנהג בכבוד הדדי באנושיות בחמלה וביושר אינטלקטואלי .
 
ייתכן שגרין אופטימית בקשר לרצונם של מוסדות להשתנות .
שאלת המפתח היא איך לגרום למוסדות להשתנות ולכלול את האחד והציבור .
 
ציפיות זה רק לכריות – קובי הגואל
 
ציפיות/תקוות – Expectations 
 
הציפיות של המעורבים בפיתוח בחינוך נבנות על היכולות האנושית ומבוססות על ניסיון עבר מצטבר ולא מוטלות בספק .
שפלר  מפרש פוטנציאל – היכולת ללמוד משהוא חדש .
הוא טוען שלא רק תנאי היסוד באדם הם חלק מהפוטנציאל אלא בנוסף שאם לא יפריעו לאדם הוא ילמד כי הפוטנציאל קיים .
 
תורשה חשובה ללימוד מוזיקה אבל סביבה חשובה לא פחות .
תקוות/ציפיות הם הזרע לפעולה .התמרה חינוכית צריכה אותם .יש מרכיב של מזל בנושא כי אם חברה לא יציבה נוצרת אנרכיה .
בכל מקרה השינוי יכול לקחת שנים רבות .
 
החינוך המתמיר בעל אפשרויות רבות .ניתוח הצורות/הדרכים השונות להתמרה מראה כיצד כל דרך תורמת להבנת ההתמרה .
השימוש בכמה דרכים בשילוב מומלץ .
הוא מצריך חשיבה ובדיקה מתמדת והתאמה אל מול המציאות ,
גמישות והודאה בטעות והכרתה כשהיא נעשית .
התהליך מצריך שיתוף בין כל הגורמים המעורבים ומענה לייחודיות ולחברתיות לה נדרש התהליך כדי להשיג את המטרות אותן מבקש השינוי להשיג 
 
אל סיסטמה
https://youtu.be/Uintr2QX-TU
https://youtu.be/43tqQhOTCgQ
 https://youtu.be/xLaeeUrpmPQ
https://youtu.be/eEYSfn2-P9k
הוגש במסגרת 
תואר שני בביצוע – מגיש קובי הגואל
בעקבות פרק 3 מספרה של אסטל ר. יורגנסן 
 
 
מנחה - פרופ׳ מיכאל קלינגהופר 

הרשמו לבלוג שלי ולרשימת הדוא״ל לקבלת עדכונים ומאמרים נוספים 
https://www.kobi-hagoel.com/blog

Buy Now
Share
Tweet
Forward
Copyright © 2018 Hagoel, All rights reserved.


Want to change how you receive these emails?
You can update your preferences or unsubscribe from this list.

Email Marketing Powered by Mailchimp